אירועבעידן של חורבות, נותר רק לעבוד על מה שנשאר: הטרגדיה, המילים הדוממות ושאריות של חברה של זרים. על חורבות אלו מתרוממת שירת אדיפוס, שבה הבמאי אלסנדרו סרה מחדש את האגדה על אדיפוס כדי להחזיר את עוצמת המיתוס כדרך לידע קולקטיבי אבוד. בהשראת סופוקלס, סרה שואף לשחזר את הכוח המקורי של הסיפור באמצעות הגרקניקו, שריד חי של השפה היוונית שעדיין מהדהדת ביוון הגדולה העתיקה. שפה ארכאית ומוזיקלית זו פועלת כגשר אינסטינקטיבי המסוגל להעיר חזיונות עמוקים אצל הצופה המודרני. בתבאי שהפכה לאפר, אדיפוס יוצא בדרכו לקולונוס. עיוור ומוגלה, המלך מגלם את השבריריות של המצב האנושי כיום. כך, היצירה מצילה מהחורבות הקלאסיות את מהות הטקס ואת הרצון העתיק להכיר את עצמך.











