מה קורה כאשר המשאבים המוכרים הולכים ומצטמצמים - זמן, כסף, תשומת לב או חום? אנחנו רגילים לראות את הדפיציט כבעיה: חסר משהו, צריך לחסוך, לחכות או לחפש תחליף. אבל חוסר לפעמים מאלץ אותנו להסתכל בעין ביקורתית על חיינו ולהבין מה באמת חשוב. בבסיס הפרפורמנס הזה - שיחה על מצבים כאלה דרך סיפורים אישיים של הצופים. אין תסריט מוכן מראש. אנשים באולם מספרים מקרים מחייהם הקשורים לנושא שנבחר, והשחקנים מיד מחזירים את מה ששמעו בצורה בימתית. הסיפור יכול להפוך לסצנה קצרה, דימוי, תנועה או אפיזודה תיאטרלית אחרת. לכן תוכן הערב נולד ישירות במהלך המפגש ותלוי בסיפורים של המשתתפים. נושא הדפיציט כאן רחב הרבה יותר מחוסר יומיומי. מדובר בזמן, כסף, תשומת לב, מנוחה, תמיכה או חום אנושי. אפשר להזכיר מצב שבו חוסר במשאב אילץ לחפש עזרה, לקבל החלטה או לנסות דרך לא מוכרת.