ארתור קיפס חי בפחד בעקבות חוויה שחווה בנעוריו. האירועים הנוראיים שקרו צריכים להיאמר בפני קהל המורכב מבני משפחה וחברים, ולכן הוא מחליט לכתוב את סיפורו ולבקש עזרה מג'ון מוריס, במאי סקפטי, כדי שינחה אותו כיצד לפרש כראוי את הטקסט שלו. לשם כך הם נפגשים בתיאטרון ישן. הקהל מכיר את הפרטים המקדימים של הסיפור ומרגיש את האווירה הלונדונית ואת האווירה של הכפר האנגלי בתחילת המאה ה-20. הסיפור מעורר צחוקים עצבניים שמסתיימים בצעקות של פחד אמיתי ואימה בסוף הסיפור. בסופו של דבר, כל אדם קופא מפחד בכיסאו בין התופעות הבלתי מוסברות שהוא ע witnesses. בסופו של דבר, הצופה הוא זה שמגלה שהאגדה של "הגברת בשחור" עולה על פיקציה תיאטרלית.