ארתור קיפס חי בפחד בעקבות חוויה שחווה בנעוריו. האירועים הנוראיים שהתרחשו צריכים להיאמר בפני קהל המורכב מקרובים וחברים, ולכן הוא מחליט לכתוב את סיפורו ולחפש את עזרתו של ג'ון מוריס, במאי סקפטי, כדי שינחה אותו כיצד לפרש כראוי את הטקסט שלו. לשם כך הם נפגשים בתיאטרון ישן. הקהל מכיר את הפרטים המקדימים של הסיפור ומרגיש את האווירה הלונדונית ואת הכפר האנגלי של תחילת המאה ה-20. הסיפור מעורר צחוקים עצבניים שמסתיימים בצעקות של פחד אמיתי ואימה בסוף הסיפור. כל אדם מתמלא פחד בכיסאו בין התופעות הבלתי מוסברות שהם עדים להן. בסופו של דבר, הצופה הוא זה שמגלה שהאגדה על "לה דמה דה נגרו" היא יותר מאשר פיקציה תיאטרלית.