ארתור קיפס חי בפחד בעקבות חוויה שחווה בנעוריו. האירועים הנוראיים שהתרחשו צריכים להיאמר בפני קהל המורכב מבני משפחה וחברים, ולכן הוא מחליט לכתוב את סיפורו ולבקש עזרה מג'ון מוריס, במאי סקפטי, שיכוון אותו לפרש את הטקסט שלו כראוי. לשם כך הם נפגשים בתיאטרון ישן. הקהל מכיר את הפרטים המקדימים של הסיפור ומרגיש את האווירה הלונדונית ואת הכפר האנגלי של תחילת המאה ה-20. הסיפור מעורר צחוק עצבני שמסתיים בצעקות של פחד ואימה בסוף הסיפור. בסופו של דבר, כל אדם קופא מפחד בכיסאו בין התופעות הבלתי מוסברות שהם עדים להן. בסופו של דבר, הצופה הוא זה שמגלה שהאגדה על "לה דמה דה נגרו" חורגת מעבר לפיקציה תיאטרלית.