ארתור קיפס חי בפחד בעקבות חוויה שחווה בנעוריו. האירועים הנוראיים שהתרחשו צריכים להיאמר בפני קהל המורכב מקרובים וחברים, ולכן הוא מחליט לכתוב את סיפורו ולבקש עזרה מג'ון מוריס, במאי סקפטי, כדי שינחה אותו בפרשנות נכונה של הטקסט שלו. לשם כך הם נפגשים בתיאטרון ישן. הקהל מכיר את הפרטים המקדימים של הסיפור ומרגיש את האווירה הלונדונית ואת הכפר האנגלי של תחילת המאה ה-20. הסיפור מעורר צחוק עצבני שמסתיים בצעקות של פחד אמיתי וטרור בסוף הסיפור. בסופו של דבר, כל אדם קופא מפחד במקומו בין התופעות הבלתי מוסברות שהוא ע witnesses. בסופו של דבר, הצופה הוא זה שמגלה שהאגדה על "לה דאמה דה נגרו" היא יותר מאשר פיקציה תיאטרלית.