ארתור קיפס חי בפחד בעקבות חוויה שחווה בנעוריו. האירועים הנוראיים שקרו צריכים להיאמר בפני קהל של בני משפחה וחברים, ולכן הוא מחליט לכתוב את סיפורו ולחפש את עזרתו של ג'ון מוריס, במאי סקפטי, כדי שיכוון אותו בפרשנות נכונה של הטקסט שלו. לשם כך הם נפגשים בתיאטרון ישן. הקהל מכיר את הפרטים המקדימים של הסיפור ומרגיש את האווירה הלונדונית ואת הכפר האנגלי של תחילת המאה ה-20. הסיפור מעורר צחוק עצבני שמסתיים בצעקות של פחד אמיתי ואימה בסוף הסיפור. כל אדם מתמוטט מפחד במקומו בין התופעות הבלתי מוסברות שהם עדים להן. בסופו של דבר, הצופה הוא זה שמגלה שהאגדה על "הגברת בשחור" חורגת מעבר לפיקציה תיאטרלית.