הנאטקרקר העירוני של אנטוני ויליאמס נותן טוויסט מודרני לאגדה מהמאה ה-19 ומעביר את הקהל לעולם מכושף שאינו שונה בהרבה משלהם. אמרו שלום לקלריס וחבריה... נכנסתם לעולם של הנאטקרקר העירוני. צלילים של דיוק אלינגטון משתלבים עם הרעש של ניאון המנוגן על ידי פעימות הלב של צ'ייקובסקי. אפשר לומר שזה שילוב של ריקוד מודרני, רב-תרבותי וקלאסי... אבל זה יותר! זו פרשנות אורגנית שנובעת מאיחוד תרבויות. כך האמנות מצליחה. כך הבלט הקלאסי, הטאפ העירוני, ההיפ-הופ, הסווינג, הפלמנקו, הסטפ והג'אז מתמזגים למשהו מיוחד.