הציורים של נטליה שושפנובה מתאגדים להליכה בערים, שבהן החזיתות כאילו מוארות מבפנים. האמנית מתבוננת בקווים של רחובות וכיכרות, תופסת את האיזון השברירי בין השקט של מרחבים ריקים לקצב של חיי העיר, והופכת את הסילואטים המוכרים לנצנוץ זהב. הערים שבהן אנו חיים או עוברות בדרך כלל מתמזגות בזיכרון לשורה של כתובות ועיסוקים. בפרויקט של נטליה שושפנובה, תשומת הלב חוזרת למה שנשאר בדרך כלל בפריפריה של המבט: לקצב הגגות, לקווים של שדרות, למשחק האור על הטיח של בתים ישנים. האמנית רואה בעיר כאורגניזם חי, ששומר את עקבות הסיפורים האנושיים בכל חלון וקשת. כל ציור בנוי סביב מצב - ציפייה שקטה, תנועה קלה, שינוי כמעט בלתי מורגש של היום. אי שם בעמקי התמונה ניתן להבחין בדמויות של עוברי אורח, בנוף אחר הרחוב פתאום כמעט ריק, ואז במיוחד ניכרים העיקולים של הטיילת, קווי המתאר של המרפסות, הסילואטים של העצים מאחורי הגדרות האבן. בזכות גוונים חמים וניגודים מרוככים, הסיפורים העירוניים נראים מלאים באור פנימי רך. יודעים מה לראות בסנט פטרסבורג.