ציורים עם תחרה מדויקת, פוזות חגיגיות קפדניות ומבטים מעט נאיביים - גיבורי התצוגה הזו כאילו יצאו מאלבומי משפחה מהמאה ה-19. כאן מוצגים דיוקנאות שנשארו זמן רב בצל "אמנות המדע", ועכשיו נפתחים בפני הצופה לאחר שיקום קפדני. מרכז הפרויקט - ציור של אמנים שלא עברו קורס אקדמי מלא. העבודות שלהם לעיתים מחקות דוגמאות עירוניות, ולעיתים מתווכחות איתן, אך תמיד שומרות על אופי מוכר: קו מעט נוקשה, צבעוניות נועזת, תשומת לב למחוות ולפרטי היומיום. הצופה כאילו נע מה"מרכז" ל"פריפריות" של החיים האמנותיים, צופה כיצד משתנה שפת הדיוקן ככל שמתרחקים מהקנונים האקדמיים הקפדניים. קו נפרד בתצוגה - היסטוריית השיקום. עבודת המומחים אפשרה להסיר רישומים מאוחרים, להחזיר לאמנים את הקול האמיתי שלהם ולהראות כמה חיה ומגוונת יכולה להיות הציור הפרובינציאלי. רבים מהקנבס לא הוצגו עד כה והתקיימו רק כמספרי מלאי, מוסתרים מתחת לשכבות של לכה ומכחולים זרים. סך הכל מוצגים כ-80 יצירות מהמחצית הראשונה של המאה ה-19. מקום האירוע - אולם מספר 104 במנז' של ההרמיטאז' הקטן. הפוסטר של סנקט פטרבורג זמין ב-KUDAGO.