מריה קושנקובה שוב מפרקת את התפיסות לגבי אפשרויות הזכוכית. העבודות שלה מאזנות בין יופי לכאוס, כוח ופגיעות, והופכות את החומר השביר לשפה выразית של רגשות והרהורים פילוסופיים. האמנית-ניסיונית מריה קושנקובה חוקרת את גבולות התפיסה, והופכת את הזכוכית לכלי גמיש לביטוי. היצירות שלה מאחדות ניגודים - אור וצל, סדר ואנטרופיה, דינמיקה ודיוק. בחלל הגלריה, הניגוד הזה מקבל עוצמה מיוחדת: צורות מעוותות, סדוקות ומנצנצות כאילו קפאו על סף תנועה, מדגימות את המתיחות הפנימית של החומר. מבנים מתכתיים המגנים על העבודות מדגישים את הכוח והפגיעות של הזכוכית, ויוצרים משחק של מרקמים ואנרגיות. האמנית עובדת עם החומר לא כעל אומן, אלא כחוקרת של החומר, חושפת את אופיו, טמפרמנטו והתנגדותו. כל פסל הוא תוצאה של דיאלוג בין האדם לאלמנט, שבו הנשימה החמה של התנור הופכת לחלק מהתהליך האמנותי. הפרויקט הופך לחוויה אימרסיבית: הצופה לא רק צופה, אלא כאילו נכנס לחלל של אינטראקציה בין יסודות. כאן המציאות והאשליה מתמזגות, והקטגוריות המוכרות של צורה וחוזק מתמוססות בשירה של אור, השתקפויות וסדקים. תערוכות נוספות בסנט פטרבורג ניתן למצוא ב-KUDAGO.