התערוכה מספרת כיצד במשך עשורים השתנה השפה של הסצנוגרפיה וכיצד הסדנה הלימודית של המחלקה לאמנות במכון האקדמי לאמנות במוסקבה השפיעה על הבמה הגדולה. כאן נאספו עבודות שבהן התיאטרון נחשף דרך סקיצות, אור, מרקם וחיפוש פתרון פיסולי חדש. הפרויקט מצוין לציון מאה שנה למחלקה לתיאטרון במכון האקדמי לאמנות במוסקבה ומראה כיצד בתוך בית ספר אחד השתנו התפיסות לגבי המרחב הסצנוגרפי. ביסוד התערוכה נמצאות עבודות גמר מהקרן הלימודית-שיטתית, שעל פיהן ניתן לעקוב אחרי הדרך מעיצוב ציורי לסביבה פיסולית מורכבת יותר, שבה תופסים האור, המרקם והדגם התיאטרלי תפקיד הולך וגדל. בחללים מוצגות סקיצות משנים שונות - משנות ה-50 ועד פרויקטים של בוגרי שנת 2025. עבודות לפני מלחמת העולם השנייה לא נשמרו, אך בין העדויות הנדירות מהעבר בולטים דפים של סרגיי לאגוטין, בוגר שנת 1934 ומרצה במחלקה. חומר כזה מאפשר לראות כיצד התפתח הטעם האמנותי של סצנוגרפים עתידיים ולמה הציור והסקיצה נותרו עבורם בסיס המקצוע. קו נפרד בתערוכה קשור לשמות האמנים, שעבודותיהם חשובות לתיאטרון ולהיסטוריה המקצועית של הבמה. כיום בוגרי תחום זה עובדים בתיאטרון, בקולנוע, בעיצוב ובהוראה, ולכן לפני הצופה - לא אוסף ארכיוני, אלא סיפור חי על בית הספר, שממשיך להשפיע על האמנות המקומית. לאן ללכת במוסקבה היום, יספר האתר שלנו.