התערוכה מאחדת אמנים, עבורם המחווה הציורית הפכה לאמצעי לבטא העדפות אישיות וביטחון פנימי ביצירות הנבחרות. הפרויקט מציג יצירות שהאמנים רואים בהן את הביטוי המדויק ביותר של השקפת עולמם. במרכז תשומת הלב נמצאות עבודותיהם של חמישה אמנים, שהקימו קבוצה הידועה בהתעניינותה המתמשכת במסורת הציורית. הגישה שלהם התפתחה בתקופה שבה נדונה הרלוונטיות של ציור הקנבס, וטכנולוגיות חדשות נראו משמעותיות יותר. למרות המצב הזה, האמנים עמדו על ערך הקנבס כמרחב שבו התוכן נולד מתוך האינטראקציה של צבע, מחווה ופיסול. בדבריהם נשמעת המחשבה שהציוריות לא נקבעת על ידי החומר, אלא על ידי הרגש, שאי אפשר להעביר בדרכים אחרות. כל משתתף בפרויקט בוחר יצירות שהוא אחראי עליהן בפני עצמו, ללא התמקדות באופנה, ציפיות הקהל או טעמי הסביבה המקצועית. עבודות אלו מציגות את ההבדלים בין בתי ספר, מסורות וטמפרמנטים אמנותיים. עם זאת, כולם מאוחדים בנאמנותם לציור כשפה עצמאית, שבה חשובים הכנות, תשומת הלב לקצב הפנימי והשאיפה לביטוי מדויק של חוויות. בתערוכה ניתן לראות עבודות של חמישה אמנים, משתתפי הפרויקט "ציירים חסרי תקווה": בוריס בורש, טטיאנה וורונקובה, אנטולי זאסלבסקי, יוליה לינצבאך ורוברט לוטוש. רוברט לוטוש. כנר בוריס בורש. חצר ברחוב פיונרסקאיה אנטולי זאסלבסקי. עורב בוריס בורש. טיילת ויבורג