איך נראית דרך אם אין לה מסלול? בגלריה לאמנות עכשווית של GMI RT נפתחת תערוכה אישית של אילדר נאפייב - אמן שעזב מזמן את הדיוק האילוסטרטיבי לטובת ביטוי ציורי חופשי. נאפייב ידוע כאמן גרפיקה ספרותית וקריקטורה, אך בשנים האחרונות העניין שלו עבר לאבסטרקציה - לשם שבו צבע וקו עובדים כמו צליל ודממה. בתערוכה נאספו ציורים, גרפיקה ועבודות בטכניקות מעורבות, וזוהי לא רטרוספקטיבה במובן הרגיל, אלא ניסיון לתעד את תנועת המחשבה. השפה הוויזואלית שלו מזוהה בקלות לפי הקצב: כתמים מתאגדים למשפטים כמעט מוזיקליים, וצורות נשארות על גבול המוכר והנמלט. מאחוריו של האמן עשרות ספרים מעוצבים ועבודה עם הוצאות גדולות, אך כאן אין מטרה שימושית, רק מחווה אישית. כאן נוצר המתח: בין הניסיון של המאייר לרצון לדבר בלי עלילה.