תערוכה «בעוד(אמת) { קיים(); }» / while(true) { exist(); }

ההתקנה מציעה להסתכל על האמנות מנקודת מבט של מכונות ולדמיין עולם שבו רובוט מקבל חוויה עצמאית של תפיסה. הפרויקט חוקר את הסובייקטיביות המכנית ומעלה את השאלה האם עיבוד נתונים יכול להיות צורת קיום. במרכז הפרויקט של דניאל סלאדקוב ויאניקה קולובה נמצאות שש יצירות, שאינן מיועדות לאדם אלא לרובוט. אי אפשר לראות או לשמוע אותן במלואן ללא מתווכים טכניים, מכיוון שהן קיימות בטווח החושי הנגיש לראיית מכונה, קריאת חום ואולטרסוניק. האמנים מזיזים במכוון את מוקד תשומת הלב: האמנות כאן נוצרת לא עבור הצופה הרגיל, אלא עבור צורת תפיסה חדשה. לוגיקה זו מתפתחת דרך מערכת של אובייקטים, שכל אחד מהם פועל כתרגול בהכרת מכונה. הרובוט מקבל קושחה מעוותת, מזהה סימן חום סמוי, קורא קואורדינטות, צופה בהעמסה אינסופית ומיתקל בהודעות המיועדות רק לו. עבור המכונה, אותות כאלה אינם פקודה שימושית, אלא דרך לוודא את נוכחותה: אם הנתונים מעובדים, אז הקיום מאושר.