הצלם פונה לאחד האזורים הפואטיים ביותר של סנט פטרסבורג, כדי להציג אותו כאורגניזם חי ונושם. סדרת התמונות מתאגדת לסיפור חזותי שקט על העיר שעל המים, שבה החצרות והטיילות המוכרות נפתחות לפתע כעולם נפרד. היוצר, אדריכל בהכשרתו, מביט בקולומנה במבט קשוב ומדיטטיבי. בתמונות מופיעות רחובות צרים, מדרכות לחות, סורגים מברזל יצוק וחזיתות של בתים ישנים, מתמוססים בערפל. המים כאן אינם רק רקע, אלא גיבור שווה ערך: בהשתקפויות של הפונטנקה והערוצים קפואים האורות ושברי השמיים. כמעט ואין אנשים בתמונות, ולכן נוכחות התושבים מורגשת ביתר שאת. חצרות ריקות, חלונות עם אור עמום, דמויות נדירות בעמקי הפרספקטיבה יוצרות תחושה של עיר זיכרון, שבה העבר וההווה זורמים לאט זה לתוך זה. קולומנה מתגלה כאי בתוך מבנה המטרופולין - מרחב שבו נשמעת רשרוש של סיפורים ישנים. בקומפוזיציות ניתן להרגיש הד של צילום אוונגרדי ורומנטיקה עירונית אירופאית: זוויות לא שגרתיות, משחק של קווים ומישורים, עבודה עם חצי גוון ואור רך. האמן נמנע מכרטיסי ברכה ונופים חגיגיים, ובוחר לצלם אזורים צנועים של רחובות, חצרות, פינות של בתים. הקווים משתלבים עם כתמים מטושטשים של ערפל, והמרקם של האבן והטיח כמעט מוחשי. מהסדרה נבנה פורטרט שלם של סנט פטרסבורג, שחי לאט, נושם לחות, שומר על זיכרון של תושבים קודמים ועדיין נשאר מודרני. מספרים על KudaGo, לאן ללכת בסנט פטרסבורג בסוף השבוע הזה בחינם.