בינה מלאכותית הופכת יותר ויותר לשותפה של האמן - וזה מעורר בו זמנית התרגשות ודאגה. בתערוכה נאספו עבודות שמראות כיצד רשתות עצביות משנות את השפה של האמנות המודרנית וכיצד האמנים מתווכחים עם השינוי הזה. הפרויקטים נולדו מעבודה מעשית עם כלים של רשתות עצביות: המשתתפים ניתחו בהדרגה כיצד פועלים האלגוריתמים, אילו בעיות הם פותרים ואיפה עובר הגבול של "היצירה". מאחורי הצד הטכני תמיד עוקב שיח על המשמעות - מה קורה עם התרבות כאשר דימוי, צליל ועיצוב נוצרים יחד עם מכונה. היוצרים משתמשים בבינה מלאכותית כחומר למחשבה: חלקם אוספים תצפיות ויזואליות ומקבעים את מהירות זרם המידע, אחרים פותחים בזהירות את הנושא של "הפיכת האנושות ללא אנושית", ושלישיים מחפשים איזון חדש בין לוגיקה הנדסית לאינטואיציה אמנותית. כך נוצר שדה של דיון - מהתרגשות שנובעת מהאפשרויות ועד מבט ביקורתי על ההשלכות. בין המשתתפים - namenameemail, דמיטרי סושניקוב, יקטרינה פופוביץ', ילנה דמי-דובה, לארה פדוטובה, מאשה קורנוסובה, פולינה צ'רנישבה, רומן בליאב. העבודות שלהם מחוברות ברצון המשותף להבין את הטכנולוגיה מבפנים ולדבר עליה בכנות - דרך דימוי, מבנה וניסוי. רעיון לאן ללכת במוסקבה נאסף באתר שלנו.