פסלים, קרמיקה וגרפיקה מתאגדים לשיחה שקטה על אומנות, זיכרון ורציפות אמנותית. התצוגה מראה כיצד קשרים אישיים, חברות ועבודה משותפת עם צורה עוזרים לראות את המורשת של האמן הגדול חיה וקרובה. במרכז התצוגה נמצאות יצירותיו של מיכאיל ירשוב מסטודיו שלו. דמויות גבס, שַׁמוֹת, פלסטיקה של גוף האדם ועבודה מדויקת עם נפח מזכירים מדוע יצירתו תופסת מקום בולט בפיסול הרוסי במחצית השנייה של המאה ה-20 ובתחילת המאה ה-21. הצופה רואה לא רק דימויים גמורים, אלא גם את עקבות התהליך החי - ריכוז, כבוד לחומר, היכולת לשמוע את הצורה לפני שהיא הופכת סופית. לצד פסליו מוצגת קרמיקה וגרפיקה של איננה ירשובה. עבודות אלו נשמעות רכות יותר, חמות יותר, אך שומרות על אותה ריכוז והתבוננות. שכנותן יוצרת תחושת דיאלוג פנימי, שבו חשובים השקט, הפלסטיקה והאמון במחוות אמנותיות פשוטות. התערוכה משלימה יצירות של אמנים הקרובים לאמן. עבורם, התקשורת עם מיכאיל מיכאילוביץ' הייתה בית ספר חשוב ונקודת עיגון. תערוכות מעניינות במוסקבה נאספות ב-KUDAGO.