אובייקטים לקוניים, קצב מחמיר של המרחב ודימוי חודרני של גבול מתאגדים לסיפור על כך שהפחד, הזיכרון והניסיון מכוונים את צעדינו. הפרויקט של מיכאיל פרשקו מציע להסתכל פנימה על "דגלים אדומים" האישיים שלנו - אותות פנימיים שמחזיקים אותנו ומנחים אותנו בו זמנית. במרכז התצוגה עומדת הנושא של תנועה במסלול החיים, מלא מפלסים ואיסורים פנימיים. הצופה נכנס לרצף של אולמות, שבהם אובייקטים תלת-ממדיים, גרפיקה ואור בונים מסדרון, שמחזיר שוב ושוב לספקות האישיים. שפת העבודות המינימליסטית של מיכאיל פרשקו פועלת כמו טונר. משטחים בשחור-לבן, התפרצויות צבע נדירות וקווים קשים מתאגדים לקצב שמרגישים פיזית. כאן חשוב לא מה שמוצג ישירות, אלא הפסקות בין האלמנטים, הריק והקרעים - בהם ניתן לקרוא את העצבים של ההבעה. השם מפנה לציד זאבים, שבו קו הדגלים הופך לקו בלתי ניתן לעבור. בפרויקט הזה, הדימוי הזה הופך למטאפורה לכך שהפחד מהלא נודע והרגל לשלוט מחזיקים אותנו בתוך מעגל בלתי נראה. אירועים נוספים בסנט פטרבורג ניתן למצוא ב-KUDAGO.