התצוגה מציגה דוגמאות נדירות של קרמיקה נובגורודית ומראה כיצד ניתן לקרוא את ההיסטוריה של העיר לפי העיטורים והצבעים. מהאריחים שנמצאים באוספי המוזיאון ניתן לראות כיצד השתנו הטעמים, הטכניקות וההבנות לגבי יופי בין המאה ה-12 למאה ה-17. במרכז הפרויקט נמצאים פריטים מהאוסף הקרמי שנאסף במשך עשרות שנים של חפירות ומחקרים. על הדוכנים נמצאים דברים מהאוסף האדריכלי-ארכיאולוגי ופיסות שהיו מוסתרות באדמה במשך זמן רב: מאריחים "פרוטו-אריחים" פשוטים עם חקיקות גיאומטריות ועד אריחים מחורצים עם ציפוי, שהקשטו את האח והקירות של המקדשים. התצוגה בונה מסלול לפי שלבי ההתפתחות של קרמיקה פנימית ומקדש. ניתן לראות כיצד האריחים יוצאים מעבר לפנים וממלאים חזיתות, מדרגות ודומיות, בעוד העיטור הופך למורכב יותר, והפלטה - לעשירה יותר. הקרמיקה הופכת להדגשה בולטת של האדריכלות ועוזרת לדמיין את הקבוצות האבודות. חלק נפרד מוקדש לסדנה של מנזר ולדאי, whose masters worked for the Novgorod temples and monasteries. Their tiles help attribute finds made in the Kremlin and city temples, and at the exhibition they are compared with other samples, showing the exchange of motifs and technologies between production centers. The 20th-century line is associated with losses during the war, returns from other repositories, and new finds by archaeologists. This story emphasizes that tiles are not just a decorative detail, but also a fragile carrier of memory, and the exhibition collects fragments into a cohesive visual narrative. The exhibition takes place in the Tsar's Bastion of the Peter and Paul Fortress.