הקמת התערוכה הופכת להזדמנות להסתכל שוב על העולם בעיניו של פליקס וולוסנקוב, whose works continue to live their own life after his departure. ההצגה בנויה סביב יצירות, מלאות באנרגיה ודינמיקה פנימית. יש בהן תחושת הדחף של היוצר, רצונו להעביר תנועה, ניגוד ועוצמת צבע. דרך הציורים מתגלה אופיו של פליקס וולוסנקוב - נלהב, ישיר, מחפש תמיד לבטא את רעיונותיו. הצופה מוצע לא סיפור עלילתי, אלא מפגש עם מצבים רגשיים, המתקנים את טמפרמנטו של היוצר ואת שפתו האמנותית. חלק משמעותי מהפרויקט הוא המבט של חוקרי האמנות, המצביעים על הרב-שכבתיות של יצירתו של האמן. הערכותיהם מאפשרות להבין את היקף פעילותו של וולוסנקוב, את קשריו עם מסורות אמנותיות שונות ואת הסגנון המיוחד שעושה את עבודותיו לזיהוי.