תערוכה במרכז האמנות "פבריקה" מזמינה להסתכל על הצליל כאובייקט חזותי. האמן מיטרי גרנקוב הופך כלי נגינה לפסלים, שבהם השקט הוא גם צורת ביטוי. זו חקירה אמנותית של הצליל והשתיקה, של הממשי והפוטנציאלי. במרכז תשומת הלב של הפרויקט החדש של האמן מיטרי גרנקוב עומדת הקשר בין הצליל לצורה. בתערוכה, המתקיימת במפעל העיבוד של מרכז התעשיות היצירתיות "פבריקה", מוצגת סדרת אובייקטים בהשראת כלי נגינה אקוסטיים קלאסיים, אך שהוסרו מהקשרם והפכו לצורות אמנותיות עצמאיות. רוב המוצגים יכולים להפיק צליל, אך הצליל עצמו כאן הוא חלק לא הכרחי מהחוויה. גרנקוב מציע לראות בשקט כעמדה אמנותית עצמאית, שבה הצליל הופך לג'סטה, זיכרון ואפשרות. מיתרים, קווים, עיקולים הופכים לגרפיקה, החלל מתמלא ברעידות בלתי נראות, והצופה הופך לחלק מה"תזמורת" הבלתי נתפסת - חזותית וקולית בו זמנית. התערוכה שואלת שאלות: איך יכול להיראות כלי נגינה מודרני, אם הפקת הצליל הפיזית נדחקת על ידי טכנולוגיות דיגיטליות? היכן עובר הגבול בין המסורת לניסוי, בין הצורה המוזיקלית האקדמית לג'סטה חזותית רדיקלית? יוצר הפרויקט הוא זוכה פרס סרגיי קוריחין ומשתתף בתוכנית "סדנאות פבריקה. סשן 2025". עבודותיו הן לא רק תוצאה של חיפוש אמנותי, אלא גם הרהור על איך משתנה תפיסת הצליל בעידן הוויזואליות הכוללת. ההצגה תהיה מעניינת עבור מי שמחפש פורמטים חדשים של אמנות, אוהב ניסויים, פתוח לפרשנויות רב-שכבתיות ורוצה לחוות חוויה אסתטית שבה הצליל הוא לא רק מה שאנחנו שומעים. אירועים נוספים במוסקבה חפשו ב-KudaGo.