התערוכה היא ניסוי מחשבתי על מעמדו של האמן באמנות המודרנית. היא מטילה ספק בתפקידים הרגילים של האמן והיצירה, ומביאה את הקונפליקט הזה עד הקצה. הפרויקט האישי של אלכסיי גרומוב בנוי כהרהור ספקולטיבי על טבעו של תהליך האמנות העכשווי. התצוגה מחקה את פורמט הרטרוספקטיבה, המתרחשת ביקום מותנה שבו תפקיד האמן מוענק לבובה. כך נוצר מרחב מיוחד שבו נעשה שימוש בביקורת מוסדית כמתודולוגיה מרכזית לחקר. בתוך התסריט הזה, האמן והאובייקט מחליפים מקומות: הבובה פועלת כיוצרת, והעולם האמנותי עצמו מורכב מקטעים, תקלות וארטיפקטים. דרכם מתגלה שפה מעוותת, "שבורה" של המציאות, המשקפת את המשבר בתפיסות על אודות האמנות. השאלה מי בדיוק הוא האמן, מחריפה בכוונה ומאבדת תשובה חד משמעית. בתצוגה מוצגת אינסטלציה מולטימדיה רחבת היקף, המשולבת בארכיטקטורה של המרחב, וכן סדרת אובייקטים בגודל בינוני, המעוצבים בסגנון של מבני תצוגה מוסדיים. אלמנטים אלה יוצרים דמיון ל"דואג" של המנגנון האמנותי המודרני. הפרויקט מתייחס למסורת המיתוס האמנותי - מהביוגרפיות המוקדמות של האמנים ועד האסטרטגיות של מוקאומנטרי ואוטופיקציה. עם זאת, בתנאים של פוסט-אינטרנט ורשתות נוירונים, דמותו של האמן מאבדת יציבות: הגוף, הנוכחות והאוטונומיה הופכים לבעייתיים. האמן מצטמצם לבובה, הגלריה - למרחב משחקים, והיוצר בו זמנית נמצא גם כנושא וגם כאובייקט. עולה השאלה המרכזית: האם יכול האמן להיות יצירת האמנות עצמה ואיפה עובר הגבול בין הפרקטיקה לבין מי שמבצע אותה. התערוכה מתקיימת בגלריה FUTURO בשטח מרכז האמנות המודרנית "וינזבוד". חפשו תערוכות נוספות במוסקבה ב-KUDAGO.