האמנית הקוריאנית הדרומית צ'י מינסון מתבוננת באחד הסמלים הלאומיים המרכזיים - הנמר - ומספרת באמצעותו מעשיות על אהבה, פחד, אומץ, חמלה וחיים עצמם. הציורים של צ'י מינסון, המוצגים בתערוכה, מחברים בין העבר להווה, בין המסורת הלאומית לבין המבט האישי. ארץ הנמר - שם עתיק לקוריאה. דמות הנמר בתרבות קוריאה הדרומית היא סמלית, מורכבת ומלאה בניגודים. בפולקלור הוא מתואר גם כאיום וגם כמצחיק. ישנה גם אמונה שהנמר מגן מפני רוחות רעות, אך הוא גם מגלם את כל מה שלא ניתן לחזות, החבוי בנפש האדם. ביצירותיה של צ'י מינסון הסמל הלאומי מתפרש מחדש, הנמר משחק תפקיד של מתווך בין רעיונות האמן לקהל. צ'י מינסון מתבססת במידה רבה על ציורי מינחווה, שבהם כל דימוי מסמל משהו: למשל, פיאונים - שגשוג, ולוטוסים - טוהר. הנמר במינחווה הוא סמל של הגנה, אך האמנית לא פועלת לפי הפרשנויות המקובלות. היא כאילו מפרקת ומרכיבה מחדש את המסורות של מינחווה, תוך שהיא משאירה את מהותן הפנימית ללא שינוי. הנמרים שלה עם גופים ארוכים הם אנתרופומורפיים, וגם מזכירים כלי עם רצונות - מימוש ייחודי של רעיונות פסיכואנליזה. הנמרים של צ'י מינסון מעוררים גם פחד וגם תקווה. כאשר אדם פוגש בהם, הוא פוגש את עתידו, נבהל, אך מקבל החלטה ועושה צעד קדימה. לפרטים נוספים ניתן לבקר באתר הרשמי.