התערוכה מציגה את יצירתו של אנדריי אוסוב - צלם, מוזיקאי, צופה ומספר סיפורים, שמסוגל להפוך כל תמונה לסיפור. עבודותיו אינן רק דימויים חזותיים, אלא פורטרטים רגשיים של הזמן ואנשים בו. אנדריי אוסוב, הידוע בשם וילי, נולד בלנינגרד בשנת 1950. המוזיקה הייתה התשוקה הראשונה שלו: הוא רקד, ניגן בחליל ובגיטרה, והופיע בהרכב צבאי. אך הצילום הפך לשפה שבה הוא למד לדבר עם העולם. המצלמה הראשונה שלו - "לוביטל" - ניתנה לו בגיל שמונה, ומאז המבט דרך העינית הפך לאופן המוכר שלו להכיר את החיים. בשנות ה-70 אוסוב נכנס למעגל המוזיקאים הרוקיים של לנינגרד, צילם אותם, ועיצב אלבומים. התמונות השחורות-לבנות שלו מעבירות לא רק את התקופה, אלא גם את החירות הפנימית של אלה שחיו בה. בשנת 1979 התקיימה התערוכה הראשונה של האמן, ולאחר מכן שמו נכנס להיסטוריה של הצילום המקומי. אוסוב תמיד נמנע מפורטרטים מבוימים, והעדיף לתפוס הבעות, מבטים ותנועות. התמונות שלו שומרות על נשימת הרגע - בין אם מדובר באמן מפורסם או בעובר אורח אקראי. במהלך עשורים של יצירה הוא ערך יותר מ-40 תערוכות אישיות, הפך לחבר באיגוד העיתונאים, ועבודותיו נוספו לאוספים של המוזיאונים הגדולים ברוסיה, אירופה וארצות הברית. בעידן שבו התמונות מתרבות בזרמים אינסופיים, התמונות של אוסוב מזכירות: התמונה האמיתית היא מפגש שמתרחש פעם אחת ונשאר לנצח. תערוכות נוספות בסנט פטרבורג ניתן למצוא ב-KUDAGO.