התערוכה מביאה לשיחה על תפיסה, שבה אור, שקט וחומריות הדברים הופכים לשותפים שווים בתהליך היצירתי. העבודות של האמנים-אדריכלים מתאגדות לחקירה מהורהרת של הצפון הרוסי ושל מצבם הפנימי. הפרויקט עוסק בנושא הזהות הרוסית דרך הניסיון של האמנים-אדריכלים שעבדו בכפר הצפוני אושבנסק. כאן התוצאה כאובייקט אינה חשובה, אלא התהליך עצמו של התבוננות מדויקת בעולם שסביב. האור המיוחד של האזורים הצפוניים מטשטש את הקווים המוכרים, משנה את התחושה של המרחב ומכריח לתפוס אחרת את הצורה, הצבע והחומר. התצוגה בנויה כדיאלוג בין אלכסנדר ירמולייב, תלמידיו והסביבה שבה הם עובדים. באינטראקציה הזו אין העברה מחמירה של טכניקות מסורתיות - מדובר בהיווצרות מצב של ריכוז, שבו האמן לומד לשמוע את החומר ולגיב עליו. עץ, נייר, צבע ואבן אינם הופכים לכלים, אלא לשותפים בתהליך היצירתי. העבודות מאחדות שקט פנימי והימנעות מהדגשה. זו לא הבעה ולא מחווה, אלא נוכחות מדויקת והתבוננות מעמיקה. אם אינכם יודעים היכן לטייל במוסקבה, היכנסו ל-KUDAGO.