רטרוספקטיבה מציגה את סרגיי בוגאייב כדמות שבה משתלבים אמנות, קולנוע, מוזיקה ורוח האנדגראונד של לנינגרד. התערוכה אוספת עבודות משנים שונות וחומרים ארכיוניים, ומאפשרת לראות כיצד השתנה השפה הוויזואלית שלו. סרגיי בוגאייב נכנס להיסטוריה כאחד מהמשתתפים הבולטים בסצנה האמנותית של שנות ה-80 וה-90. הביוגרפיה שלו דומה למפת התקופה: האיחוד "אמנים חדשים", תפקיד "הילד בננה" בסרט "אסה", נגינה על תופים בלהקת "קינו", הופעות עם "פופ-מכאניקה" של סרגיי קוריחין ועבודה לצד טימור נוביקוב. במעגל הזה, האמנות עברה בקלות למוזיקה, הקולנוע - לפרפורמנס, והקהילות החבריות הפכו לחלק מהמיתולוגיה התרבותית. התערוכה עוקבת אחרי דרכו של האמן במשך ארבעה עשורים. ציורים, אינסטלציות, אובייקטים, פאנלים טקסטיליים וצילומים מתאגדים לדמותו של האמן, שאינו עוצר על צורת אמנות אחת. בעבודותיו מורגש עניין באוונגרד הרוסי, במשחק עם סימנים, ובחופש פנימי. מקום מיוחד תופסת סדרת "ריבוסים" - קומפוזיציות קונספטואליות מסימנים ודימויים שנחרתו על לוחות נחושת. עבודות אלו קשורות לנושא מרכזי ביצירתו של האמן: חיפוש שפה שבה משמעות נוצרת דרך שילוב של סימנים, אסוציאציות ורמיזות תרבותיות. הפוסטר של סנקט פטרבורג זמין ב-KUDAGO.