המפגש הראשון בסדרת הקריאות האיטיות מוקדש לטרגדיה "מדיאה", אותה המשתתפים מנתחים שורה אחר שורה, בקול ובשיח. יחד עם הדוברים, עליהם להתבונן במקהלה, במחוות הגיבורה ובשתיקת האלים, כדי להבין כיצד העלילה העתיקה מדברת עם הצופה של היום ולמה הסכסוך שלה עדיין פוגע כל כך. קריאות איטיות של הטרגדיה העתיקה הופכות את העלילה המוכרת לשיחה חיה. במקום פרשנות מוכנה, המשתתפים הולכים בטקסט יחד עם הדוברים, עוצרים בכל פנייה של השיח ובכל תגובה של המקהלה. תשומת הלב הזו למילים עוזרת להבחין כיצד מתגבר המתח בהדרגה, כיצד משתנה שפת הדמויות ואיזה קול יש לאותה אחת ששמה הוזכר במשך מאות שנים ברעד. חלק חשוב מהמפגש הוא הדיון. עולות שאלות שלרוב לא מועלות בהיכרות הרגילה עם המחזה: מדוע המקהלה מורכבת מנשים, כיצד מתנהל השיח ביניהן לבין הגיבורה הראשית, היכן בדיוק הסופר מציב את הגבול בין חמלה לשיפוט. המשתתפים משתפים אסוציאציות, משווים את הטקסט העתיק עם סיפורים מודרניים על אלימות, חירות, אמהות ושלטון, מחפשים את השפה שאפשר לדבר בה על כך היום. מנחות המפגש - האנתרופולוגית זינאידה גולובנקו והיסטוריונית האמנות דאריה טונקיח - מציעות להסתכל על הטרגדיה בצורה רחבה יותר מהניתוח הבית ספרי הרגיל. עבור אחת חשובים הטקסים, הזיכרון הקולקטיבי והתפקידים החברתיים, עבור השנייה - הפלסטיקה של הסצנות, הפתרונות הוויזואליים, המבט התיאטרלי. האופטיקה שלהן משלימה זו את זו, חושפת קשרים מפתיעים בין הבמה העתיקה, התיאטרון האירופי וההפקות המודרניות. פורמט הקריאה האיטית מתאים לאלה שמתעניינים בעלילות יווניות עתיקות, לסטודנטים במקצועות ההומניסטיים, לחובבי תיאטרון ולמי שמתחילים את הדרך לעבר טקסטים מורכבים. אין צורך בהכנה מיוחדת - מספיק סקרנות ורצון להקשיב גם לאחרים וגם לעצמם. יודעים מה לראות בסנט פטרסבורג.