ההיסטוריה של הלהקה, שכונתה ברצינות «הביטלס השניים», נשמעת כמו אגדה רוק עם סוף מר. במפגש תשמעו את האלבום Badfinger No Dice (1970) במלואו - אך ורק מויניל, עם ניתוח ההקשר, הקשרים עם הרביעייה הליברפולית וסודות הסאונד החזק שלהם. הפורמט אינטימי: מקשיבים, דנים, זוכרים מה נשאר מאחורי הקלעים של התהילה. באדפינגר לעיתים קרובות מכנים «קרובי משפחה עניים של הביטלס» - והשוואה זו תופסת, גם אם שמעתם על הלהקה בקצה האוזן. הם אכן נתמכו על ידי «הרביעייה המופלאה»: ג'ון לנון придум את השם, ופול מקרטני וג'ורג' האריסון השתתפו בהפקת ההקלטות. המוזיקה יצאה בו זמנית גרנדיוזית ואישית מאוד - זו שתקועה בראש ומפתיעה ברגש שלה. שעת הויניל הזו בנויה סביב אלבום אחד: No Dice (1970) ישמע במלואו ובדיוק על תקליט. הויניל כאן אינו תפאורה, אלא דרך לשמוע את ההקלטה אחרת: עם הפסקות, רעש של מסלולים ואותו נשימה חיה, שמתפספסת ברשימות השמעה. במהלך ההאזנה תהיה שיחה על איך נוצר הסאונד שלהם, במה הוא שונה מזה של הביטלס ולמה השירים הללו לא נופלים מהלהיטים של התקופה בעוצמת הרגשות. נושא חשוב נוסף של הערב - גורל הלהקה. באדפינגר הלכו זמן רב לקראת ההכרה, אך לא תפסו את המקום על האולימפוס של הרוקנרול, שעליו הם טוענים בזכות. ללא סנסציות וסיסמאות רועשות תנתחו איך פועלת תעשיית המוזיקה ולמה לפעמים הכל תלוי בנסיבות, ולא באיכות החומר. מנחה המפגש - אלכסיי קורשון, מחבר ומנחה תוכניות ברדיו Rock Arsenal ועורך ראשי של המגזין «אפלוקו» של מועדון הביטלס של אוראל. הוא עוזר לשמור על הפוקוס על הפרטים: על הקשרים בין המוזיקאים, על הפקת ההקלטה, על אינטונציות שמגלות את ההשפעה של שנות השישים ובו זמנית הופכות את הלהקה לעצמאית. ניתן לשאול שאלות, להתווכח על גרסאות ולשוות רושמים - כאן חשוב שיחה חיה והאזנה קשובה. אם חיפשתם זמן רב סיבה להוציא מהזיכרון את «הביטלס השניים» או לגלות אותם מחדש, זה