הבכורה הספרותית-מוזיקלית מחברת בין הפרוזה של פיצג'רלד, קריאה של שחקן ופסנתר בסיפור שבו הזמן זז לאחור. ההיסטוריה של בנג'מין באטן נתפסת כבר זמן רב כאחת מהיצירות הבלתי רגילות והמרגשות ביותר של פרנסיס סקוט פיצג'רלד. ההנחה הפנטסטית שלה מיד מוציאה את הסיפור מעבר לדראמה יומיומית, אך דרך תנאי זה, המחבר מדבר על זמן, זיכרון, אהבה ואי-נמנעות האובדן. בפורמט הבימתי, טקסט כזה מתגלה בעוצמה רבה במיוחד, מכיוון שכל שינוי אינטונציה, הפסקה ודגש מתחילים לפעול כמעט באותה מידה כמו העלילה עצמה. במרכז הערב - קריאה אמנותית של דניאל ספיבקובסקי, עבורו ז'אנר כזה הפך זה מכבר לחלל יצירתי עצמאי. כאן חשוב לא לספר את הסיפור, אלא לחיות אותו על הבמה, כאשר הגיבור עובר בהדרגה את הדרך מהזיקנה לתינוקות, והמאזין עוקב יחד איתו אחרי הפנייה המוזרה והמדאיגה של חיי האדם. בסיפור הזה במיוחד מרגש איך הפנטזיה נשארת אנושית לחלוטין: מאחורי התנועה הפרדוקסלית של הזמן נשמעת בדידות, בלבול, ניסיון למצוא את מקומך ופחד מהיעלמות. הקו המוזיקלי בביצועו של יבגני בורץ' מסייע לבנות את הקצב הפנימי של הנרטיב. הפסנתר אינו משכפל את הטקסט, אלא יוצר שכבות נוספות של משמעות ורגש, מדגיש את השברים, עושה את ההפסקות מורגשות יותר ומחזק את הסיפור. בזכות חיבור זה, הערב הספרותי מקבל תכונות של מופע אינטימי, שבו המילה והמוזיקה נעות יחד ותומכות זו בזו כל הזמן. אירועים נוספים במוסקבה מחפשים ב-KudaGo.