מפגש שירי עם לאוניד איליאסוביץ' אמירחאנוב הופך לשיחה חיה על היכן בשירים מסתתרת המוזיקה ולמה תיאוריה לא מבטיחה גאונות. האורחים יוכלו להסתכל על קלאסיקות מוכרות בצורה חדשה, להקשיב לקריאה של המחבר ולברר יחד מה עושה טקסט לחי באמת. לפעמים נדמה כי השירה קיימת בנפרד מהחיים היומיומיים: בספרי לימוד, בציטוטים ובאוספים נדירים על המדף. במפגש הזה השיחה מחזירה את השירים לשדה הדיאלוג החי - עם ביוגרפיות של מחברים, עם מוזיקה, עם חוויות אישיות של המאזינים. השיחה עם לאוניד איליאסוביץ' אמירחאנוב מתבנית סביב כמה שאלות חדות. למה יש משוררים שכותבים שורות שנשארות בזיכרון במשך שנים, אף על פי שאינם נשענים על תיאוריה מורכבת של שירה, ואחרים יודעים היטב את ספרי הלימוד אך נשארים בצל? איך יכולה חריזה לתמוך בתנועת הטקסט או, להפך, להפוך אותו לכבד וצפוי? מה משתנה כאשר אנו שומעים יצירה בביצוע המחבר ואיך הקול משפיע על משמעות הכתוב? נקודת המוצא היא שמות המוכרים לקוראי הספרות הרוסית: ניקולאי גומילוב, אוסיפ מנדלשטם, ארסניי טארקובסקי. השורות שלהם נשמעות בקול ומנותחות לפי קצב, דימויים, אינטונציות. כך נבנית שרשרת אסוציאציות: מהמוזיקליות של מילים בודדות ועד לאופן שבו המשורר עובד עם הפסקות וחזרות על מוטיבים. קו שיחה נפרד עוסק בקשר בין שירה ומוזיקה. באמצעות ציטוטים מפורסמים נדונה השאלה מדוע ניסיונות לפרק הרמוניה לחלקים ולהפוך אותה לקבוצת כללים אינם נותנים את האפקט המצופה ומה הולך לאיבוד כאשר רגש חי מוחלף בתבנית. לאוניד איליאסוביץ' מופיע גם כסופר וגם כמנהל הוצאת ספרים, שחשוב לו כיצד הקורא המודרני פוגש את הטקסט. השאלות שלו מופנות לקהל: מה בדיוק נוגע בשיר, אילו שורות מהדהדות, היכן מתעורר תחושת אותנטיות. כך מתגבש שיח אמין שבו אפשר להתווכח ולזכור את חוויות הקריאה האישיות. הפוסטר של סנקט פטרבורג זמין ב-KudaGo.