ערב מוזיקלי-פואטי באולם הלבן של לרמונטוב יחבר בין יצירות לפסנתר של סיבליוס, אינטונציות ג'אז של איארו רנטלה ושורות משוררי רוסיה של המאה ה-19 וה-20. האפוס הפיני, הקול של מבצעים מודרניים והמילה החיה יוצרים דיאלוג עדין בין תרבויות, שאותו כדאי להקשיב בקשב עד הסוף. בערב, האולם הלבן של לרמונטוב מתמלא בטקסטים ובצלילים, שמעט נפגשים באותו קונצרט. במרכז התוכנית - המוזיקה של יאן סיבליוס ומלחינים מחוגו, מחוברת לשירה רוסית של המאה ה-19 וה-20. לצד הצלילים הללו נשמעות יצירות של הפסנתרן הג'אזי איארו רנטלה ושורות מהאפוס הפיני "קלווילה", מה שמגלה אסוציאציות מוכרות עם התרבות הצפונית באור חדש. מאחורי הפסנתר מופיע אלכסיי ריבאקוב, פסנתרן צעיר, שקשור לחיים בשתי מדינות. הוא נולד בסנט פטרבורג, סיים את בית הספר למוזיקה של מ. גלינקה, ולאחר מכן המשיך את לימודיו בטמפרה, שם הוא לומד אמנות הביצוע. עבורו, התוכנית הזו היא הזדמנות להציג את המוזיקה הצפונית כמרחב חי, שבו נפגשות המסורת האקדמית, הליריקה הקאמרית וההרגשה המודרנית של הקצב. המילה במהלך הערב שייכת לאולגה מילובידובה. פילולוגית-פינית ושחקנית, היא עובדת שנים רבות עם טקסטים על הגבול בין שתי תרבויות ויוצרת על הבמה מרחב מיוחד שבו קריאת שירים הופכת למחווה תיאטרלית עדינה. בערב הזה נשמעים משוררי רוסיה מתקופות שונות, קטעים מהאפוס "קלווילה", הרהורים על טבע, זיכרון, רגשות אנושיים וגבולות, הקיימים רק על המפה. לדיאלוג מצטרפים משתתפים נוספים. הכנרת והמבצעת על הקנטלה ילנה וידאיקו מוסיפה לתוכנית גוונים מוכרים ובו בזמן חדשים. יחד איתה מופיעה הגוסלרית הצעירה אסתרי ארכיפובה, שלקחה חלק בערב כזה - צעד חשוב והיכרות עם קהל מבוגר קשוב. הדואט שלהן מדגיש כיצד דורות שונים יכולים להתקיים במרחב מוזיקלי אחד.