באולם הלבן של הספרייה יתקיים מפגש אינטימי עם השחקנית והמשוררת יוליה רומנובה. האורחים ישמעו שירים חדשים על העיר, הקיץ וחיפוש הדרך שלהם, יגלו את הסיפורים שמאחורי השורות ויראו כיצד טקסטים נפרדים יוצרים שיחה כנה על אהבה, זיכרון וחופש פנימי, שבה קל למצוא הד לרגשותיהם. אוספי שירה נקראים לעיתים קרובות לבד, תוך הקשבה לאינטונציה של השורה. במפגש היצירתי באולם הלבן של הספרייה, התהליך הזה הופך לחוויה משותפת. יוליה רומנובה, שחקנית ומשוררת מפטרבורג, משתפת את הטקסטים באופן אישי, ללא מרחק של דף נייר. הקול, הפסקות, אינטונציות והנוכחות החיה הופכים את הסיפורים הליריים על העיר ורגשותיה למוחשיים במיוחד. במהלך המפגש יידובר על איך נולדים שירים. המחברת תספר מה הופך לנקודת המוצא לטקסט: פרט אקראי בנוף העירוני, שיחה בטראמוואי, ערב קיץ ליד המים, התכתבות קצרה שלא נותנת מנוח. מתוך התצפיות הללו נבנים עלילות על אהבה, פרידות, ציפייה לשינויים וניסיונות לשמוע את עצמך במטרופולין הרועש. האוסף המוצג בספרייה בנוי כמוזאיקה. כל שיר דומה לפריים נפרד, אך יחד הם יוצרים סיפור שלם שבו קל לזהות רגשות מוכרים. מישהו ישמע בשורות את הקיץ שלו, למישהו יענה המוטיב של חיפוש עוגן בעיר הגדולה, ומישהו ימצא טקסטים על קבלת עצמך ואדם אחר. הקורא הופך לשותף ליצירה, בונה את הניסיון האישי שלו בין השורות. יוליה רומנובה מופיעה על במאי "תיאטרון על לנסקי" ובחברת התיאטרון "ויחוד", ולכן החשיבה הבימתית משפיעה על הצגת השירה. השירים נשמעים כמו מונולוגים קטנים, שבהם חשובים המחוות, המבט, שינוי קצב הדיבור. פורמט זה קרוב במיוחד לאלה שאוהבים תיאטרון ומעריכים תקשורת חיה עם אמנים מחוץ למסגרת ההצגה. כאן אין תחושת הפרדה קשה בין "במה" ל"אולם" - מתפתחת שיחה שווה. המפגש מתקיים במסגרת פרויקט