<p dir="ltr" style="text-align: center;">במשך עשר שנים, Spike Fuck ממלבורן התקיים יותר כמיתוס מבולגן מאשר כאמן - עבודות ספורדיות שתמיד היו על סף הצלחה, שמועות על מוות או שיגעון וכן הלאה. ההתנסות של Spike במוזיקה בשנת 2015 שירתה פנטזיה תרבותית, לא על ידי תחושת שאיפה כוללת, אלא יותר כמו כוכב פופ קוספליי שנעצר על ידי מכשוליו שלו, ושעצבו שזרם דרך מעגלים תרבותיים לא סבירים. גוף העבודה היחיד שלו, EP The Smackwave (Partisan Records), עסק בנושאים שהיו כל כך מילוליים כמו שהכותרת מרמזת: שימוש בסמים, זהות מגדרית, דת ואקזיסטנציאליזם. זמן קצר לאחר שחרורו, Spike נסחף בס whirlwind של הצלחה בלתי צפויה, עובר ממסיבות מחסן תת-קרקעיות להיות עטוף באופנה גבוהה וצילומי עורכים מלווה בראיונות, שבהם הוא סיפק פרטים בלתי נלאים ובלתי מצונזרים על חייו. </p><p dir="ltr" style="text-align: center;">על סף פריצת דרך, Spike נעלם. העלאות פיראטיות ותגובות על סרטונים ישנים ביוטיוב דנו באפשרויות שנראו פראיות אך אמינות, בהתחשב בטבעו של Spike, והניעו שמועות על בדידות מונסטית, חזרה לסמים או חידוש כמקצוען ראוי ל-Lin kedIn. רק הכנים ביותר שמרו על המיתוס שלו בחיים. </p><p dir="ltr" style="text-align: center;">חוזר בשנת 2024 לאחר הפסקה של ארבע שנים, Spike חזר נקי, עם עיניים צלולות ומעוצב מחדש. Spike כבר לא לבד עם פס קול, אלא מוביל להקה מלאה מתחלפת. יחד הם מעבירים את רוח הגלאם של שנות ה-70, נשמה רוחנית ורוקנרול פגום; תמיד מבעד לקול הבלתי ניתן להחמיץ, הפגוע והפואטי של Spike.</p><p style="text-align: center;"><span style="font-size: 12px;">____________________________________________<br>אנו מכירים בכך שהאירוע הזה מתקיים על אדמות גנובות של בני העם גאדיקל של אומה האיורה. אנו מכבדים את הזקנים, בעבר, בהווה ובעתיד. ריבונות הייתה