שני בלטים למוזיקה של רבל הופכים את הפרטיטורות המוכרות לחלל של זיכרון, אור ותנועה. סידי לרבי שרקאוי עובד עם "תמונות בתערוכה", ויירון ורברוגן - עם "אמא שלי-האוגרת". מוזיקת מוריס רבל הפכה לבסיס לשני עולמות כוריאוגרפיים שונים. במופע הראשון סידי לרבי שרקאוי מתייחס לגרסה התזמורתית של "תמונות בתערוכה" של מודסט מוסורגסקי. הכוריאוגרף עוקב אחרי שינויי הדימויים המוזיקליים ובונה את החלל הבימתי מתוך תנועה, תלבושות ופרספקטיבה משתנה כל הזמן. שרקאוי מחבר בין מסורות ריקוד שונות ועובד בחופשיות על הגבול בין כוריאוגרפיה אקדמית למודרנית. החלק השני של התוכנית נוצר על ידי ייירון ורברוגן למוזיקה של הסוויטה "אמא שלי-האוגרת". הכוריאוגרף מערבב בין מציאות לפנטזיה, אירוניה ומיסטיקה, בסיס קלאסי ואינטונציות מודרניות חדות.