סרט-בלט על שישה מפגשים קצרים הופך את הבמה לקולאז' של דואטים, שבו כל תנועה דומה לתגובה בשיחה גלויה. מלחינים וכוריאוגרפים מתנסים בקצב ובאינטונציות של רגשות, והערות היוצרים עוזרות לראות מאחורי הצורה המרשימה סיפורים חיים והכרזות. הבלט, שנוצר על ידי מספר יוצרים, הופך למעבדה של רגשות, שבה כל סצנה מזכירה מפגש עיוור. על המסך מופיעים שישה דואטים, וכל זוג חווה את הפרק שלו - משטויות מביכות ועד פרידה כמעט חסרת קול. המספרים הקצרים מתאגדים בשורה: הצופה מצליח להבחין במחוות, הפסקות ורגעים שבהם השותפים כאילו מסתירים בתנועה את מה שלא היו מעזים לבטא. הפרויקט היה תוצר של מעבדת "כתוב בלט", שהושקה על ידי תיאטרון "אורל אופרה בלט" בשיתוף עם איגוד המלחינים של רוסיה. בתחרות גדולה נבחרו שישה מלחינים וכוריאוגרפים, כמו גם מעצב תאורה, והוטלה עליהם משימה ליצור עולם משותף, שנאסף ממש בחלקים. עבור חלקם זו הפעם הראשונה שהם עובדים עם כוריאוגרפיה, ועבור אחרים - הזדמנות נדירה לבדוק איך הרעיונות שלהם ישמעו על המסך. המוזיקה של קלוד דביסי ומלחינים מודרניים מתנגשת, משתלבת ומדגישה את שינויי המצב רוח, ויוצרת תחושה של תנועה מתמשכת. הרקדנים של להקת "אורל בלט" מעבירים את דמויות הגיבורים ללא מילים: מישהו פועל בקווים חדים, מישהו מתמוסס בעדינות בבן הזוג שלו, ומישהו דוחה ניסי קרבה. אין כאן עלילות פנטזיה מוכרות, אך יש הרבה מצבים מוכרים מחיי העיר. חשובים לא התפאורות, אלא הרגעים שבהם הגיבורים נשארים על הבמה פנים מול פנים ומחליטים אם כדאי לעשות צעד לקראת זה. האור, התלבושות והפלסטיקה יוצרים את האפקט של סדרת טלוויזיה על רגשות, שצולמה בשפת הכוריאוגרפיה. לאחר ההקרנה יתקיים שיחה עם המנהל האמנותי של אורל בלט, מקסים פטרוב, והמבקר המוזיקלי, בוגדן קורולק. הם יספרו איך נוצר הפרויקט, עם אילו אתגרים מתמודדים מלחינים וכוריאוגרפים צעירים, מהי הגרסה המסך