הצגה דוקומנטרית על אמנות רחוב בוחנת את יكاتרינבורג דרך גדרות, כתובות, חצרות ומחלוקות עירוניות. כאן אמנות רחוב הופכת להזדמנות לדבר על גבולות אישיים, חרדה, זכות לביטוי עצמי ולמה יש כאלה שרואים בציור רעש, בעוד אחרים רואים בו קול חי של העיר וסימן לחירות הפנימית שלה. העיר מדברת עם האדם לא רק באמצעות שלטים ולוחות רשמיים. לפעמים הקול שלה מופיע על קיר בטון, גדר ישנה, חזית בחצר או במשפט אקראי שמישהו השאיר בלילה. ההצגה הדוקומנטרית של התיאטרון החופשי על שם סמנתה סמית' בוחנת את יكاتרינבורג דרך אמנות רחוב - כשטח של התנגשות טעמים, פחדים, גבולות אישיים וניסיונות להישמע. במרכז ההצגה - קטעי מונולוגים של אמנים ותושבים. יש כאלה שרואים באמנות רחוב דרך להחיות את הסביבה המוכרת, אחרים רואים בה חדירה, כאוס והפרת סדר. מתוך הקולות השונים הללו נבנה שיח על מי שייך לעיר ואיפה עובר הגבול בין אמנות, מחאת מחאה, ביטוי אישי ורעש חזותי. ההצגה לא נותנת תשובה מוכנה, אלא מראה בעדינות את הסכסוך עצמו - חי, עצבני ומוכר. איפה אפשר לצאת עם ילדים בייקטרינבורג, אפשר לגלות ב-KudaGo.