ההפקה היא המשך למחזור הצ'כוב של קונצ'אלובסקי, ובביצועה הבימתי היא מזכירה סימפוניה מוזיקלית, אותה מנצח הבמאי. ניתן לקבוע בביטחון שההצגה "שלוש אחיות" היא המשך לוגי ופיתוח של הפקה אחרת של קונצ'אלובסקי, "דוד ואניה": ניתן לעקוב אחר כך הן על פי העלילה והן על פי אותן תפאורות וכמעט אותו צוות שחקנים. ההצגה עם יוליה ויסוצקיה, אלכסנדר דומוגארוב, אירינה קרטשובה, פאבל דרבינקו, לאריסה קוזנצובה ושחקנים אחרים מההפקה הקודמת היא החלק השני של דילוגיה ייחודית של קונצ'אלובסקי. הרעיון הבימתי הוא שב"שלוש אחיות" תפקיד השחקנים משתנה לתפקידים הפוכים. הבמאי הצליח להשיג השתקפות מלאה של הפסיכולוגיה הקלאסית של עולמו של צ'כוב. המונולוגים של מחזה זה חדורים באירוניה חדה. קונצ'אלובסקי כאילו תופס את מקומו של מנצח כלשהו, המפרש את היצירה הקלאסית בדרכו שלו. כשתראו את ההצגה "שלוש אחיות", תוכלו להעריך מחדש את היצירה הזו ולחוות את הטרגדיות האישיות של כל אחד מהגיבורים הראשיים של המחזה מנקודת מבט חדשה. בהצגה נשמעת מוזיקה מאת אדוארד ארטמייב.