הלהקה של "מַסְתֵּר" הציבה לעצמה משימה מעניינת - לא לעקוב אחרי העלילה, אלא למצוא את הצחוק והטיפשות עליהם כתב בולגאקוב. המיסטיפיקציה שלהם, פיודור פומנקו והשחקן קיריל פירוגוב (שותף ליצירה), מתבססת על דמותו של מיכאיל בולגאקוב עצמו, שכתב מתיחה גרנדיוזית. שם ההצגה הוא רק ביטוי ספרותי של הסופר הסאטירי. הדמות הראשית מקסודוב, לפי גרסת פומנקו, לא תמות. התיאטרון קובר אותו כדramaturg, זה קורה, אבל הדמות נשארת בחיים. העניין הוא שמקסודוב לא עומד בהתמודדות עם עולם אחר, עם העולם של התיאטרון הזה, שבו הכל כפוף לוגיקה שאינה מובנת, אם המילה "לוגיקה" בכלל רלוונטית כאן. אבל כאן, במוסד המדהים הזה - התיאטרון העצמאי, שהשמיד את מחזהו, - תגיע למקסודוב רעיון ליצירה חדשה, ספר על המאסטר ומרגריטה.. מת הוא dramaturg שכתב את המחזה "שלג שחור", ומאפר הוא קם יוצר הרומן הגדול. במאי ההצגה מכיר את התיאטרון מבפנים, כמו שמעטים מכירים. המבט של dramaturg תמים נחוץ כדי להראות את כל המורכבות של החיים מאחורי הקלעים. עניין מיוחד מעורר העובדה שבסאטירה שלו בולגאקוב כיוון למחזמר המפורסם. כמובן, פארודיה על סטניסלבסקי הגדול ואבות המייסדים של האמנות יכולה להיראות כהזדמנות מפתה, אבל המפיקים בהצגה שלהם מדברים על התיאטרון בכללותו. עוד יותר הצגות תוכלו לראות אצלנו באתר בקטגוריה על תיאטרון.