בהפקה מסוגה יוצאת דופן "קונצרט-לא-קונצרט" המוזיקה היא דמות מלאה. היא סותרת את הגיבור הראשי ונראה שהיא לא ניתנת לשליטה... המוזיקה כאן היא צלצול של כוכב קטן, חריקת צירים שלא שומנו, התפרצות מטורפת מריקוד איכרים לקומפוזיטור הניסיוני טום וייטס. המוזיקה בביצוע הלהקה המדהימה "שדים" חוסמת את המונולוג המתוודה של הגיבור - מעין "איש מצחיק". והוא עצמו כאילו ירד מציור של ברויגל - ליצן לא נאה מקרנבל, שהתרומם לפתע למיסטיקה. המופע מספר על נפילה וריפוי הנשמה. הגיבור האבסורדי, שמתכנן לשים קץ לחייו, רואה חלום, שמושמע כזונג דלקתי. על הבמה - "מרחב ריק" של פיטר ברוק, שנוצר בעזרת כלי נגינה, סולם כמעט בלתי נראה וטבעת מוארת (או ירח, או קנה גדול של אקדח). המרחב הזה הוא היקום, או שום מקום. סביב הגיבור - חושך של עפעפיים סגורים, ריקנות משלו. אך עליו להתעורר, ולא ידוע מה יקרה אז... עוד מופעים תוכלו לראות אצלנו באתר בקטגוריית התיאטרון.