ההצגה של יגור פרגודוב על תפיסת העולם הפואטית, על כללי מוסר וקוד כבוד בעולם שבו מתמוטטים צדק ואמת. מתוך כל הדמויות במחזה של אדמון רוסטאן, בהצגה נשארו רק שבע. יחד עם זאת, נוספו דמויות חדשות: מוזיקאים ושירים, ששרים זונגים נלהבים, ואפילו עולמו הפנימי של סיראנו. הצופים יראו הרבה קרבות סיף, שכן גיבורי המחזה רגילים לפתור בעיות בעזרת חרבות. אבל גם במאה ה-21, הסיף לא נעלם. לדוגמה, התקשורת בתגובות ברשתות החברתיות היא לא אחרת מאשר חילופי מהלומות - עלבונות, האשמות ופרובוקציות. אבל אם בעולם של סיראנו קיים קוד כבוד, שלדמויות יש קשר אליו, אז בעולם שלנו אין כזה קוד, כלומר, מותר הכל.