הבמאית מרינה ברוסניקינה אספה את ההצגה הזו "על הברכיים" משני סיפורים של ויקטור אסטפייב - בעצם "ברווז מעופף" ו"חגיגת הסבתא". לעיתים קרובות ההצגה הוצגה בשעות לא שגרתיות "למכרים", כלומר ההפקה לא תוכננה לקהל הרחב. התפאורה מתאימה - פשוט אין כזו, והתחפושות הן סוודרים שחורים. האווירה שלאחר מלחמת העולם עברה, והאנשים שזכו בניצחון נשארו בשולי החיים. במשפחה מאושרת אחת, שבה חיכו לבעל ואב, קודם מת הילד, לאחר מכן - האב, ואמא האומללה לא נשאר לה דבר מלבד למשוך את החבל סביב הצוואר. החלק השני, המבוסס על "חגיגת הסבתא", מעט בהיר יותר, אך גם הוא מתגלה כהבזק האחרון לפני נפילה לשום מקום. האמנים, כמו חלקיקים של פאזל גדול, חושפים בפני הצופים את מהות הסיפור, מעבירים זה לזה תפקידים כמו אבנים. ההפקה משאירה תחושה של סדר מסודר, הנובע מהכאוס. אולג פאבלוביץ' טבאקוב, שנמצא במקרה באחת מהצפיות "למכרים", מיד הכניס את ההצגה לרפרטואר. עוד יותר הצגות תמצאו אצלנו באתר בקטגוריית התיאטרון.