אגדה סאטירית של מ.א. סלטיקוב-שצ'דרין оживает על במאי המוזיאון והופכת לשיחה על פחד, אומץ ועל מחיר הזהירות הנצחית. הצופים יראו את הסיפור המוכר על גיבור שמנסה להסתתר מכל סכנה, ויחשבו לאן מובילה חיים שחיים רק מתוך רצון לחזות הכל. האגדה הסאטירית של מ.א. סלטיקוב-שצ'דרין בגרסה מוזיאלית נשמעת במיוחד כאשר על הבמה מופיע הגיבור הזהיר, שחי לפי העיקרון "רק שלא יקרה משהו". ההפקה מעבירה את הצופים לעולם שבו דג קטן מהנהר הופך לדמות מוכרת של אדם, שמפחד כל כך מסכנות שהוא מוכן לוותר על טעם החיים עצמו. הומור, אירוניה וגרוטסקה עוזרים לדבר על דברים רציניים בלי מוסר השכל, והסיפור נשאר קרוב גם לנוער וגם למבוגרים. הבמאי עובד בזהירות עם הטקסט, מתרגם לשפת הבמה את התצפיות שלו על פחד, הרגל לדחות הכל ורצון להסתתר מכל סיכון. חשוב שהצופה רואה תכונות מוכרות לא בדמויות אבסטרקטיות, אלא בגיבורים שמתווכחים, טועים, עושים בחירות ומשלמים על כך. המרחב המוזיאלי מחזק את האפקט: העלילה מתפתחת בין מסמכים אמיתיים ומוצגים, מזכירה שהפחדנות והאומץ תמיד שזורים בהיסטוריה האמיתית של העיר.