פנטזיה המבוססת על הרומן הקלאסי ואמנות סימפונית מתמזגות בפרויקט ייחודי «אוניגין. דרך הזמן». ההפקה הזו מאחדת את המוזיקה של פרוקופייב, את הדרמה התיאטרלית ואת השירה של פושקין, ויוצרת פורמט נדיר של פעולה בימתית. הצופים מצפים לחוויה רגשית עמוקה ולנועזות אמנותית בביצוע. הערב הסופי של פסטיבל RNO מזמין את הצופים לניסוי יצירתי נועז - פנטזיה תיאטרלית-סימפונית «אוניגין. דרך הזמן», המבוססת על הרומן הנצחי של אלכסנדר פושקין. ההפקה הזו מהווה סינתזה בולטת של שירה, מוזיקה ותיאטרון, המגולמת בצליל החי של התזמורת הלאומית הרוסית בניהולו של דמיטרי יורובסקי ועבודת הבימוי של מרינה ברוסניקינה ואמנית ורווארה טימופייבה. בסיס הליווי המוזיקלי הוא תזמור לא ידוע של סרגיי פרוקופייב, שנוצר עבור הפקה שלא יצאה לפועל של התיאטרון הקאמרי של מוסקבה. היום המוזיקה הזו מקבלת חיים בימתיים חדשים והקשר רגשי, ממלאת את שורותיו של פושקין בעוצמה סימפונית ובביטוי עדין. על הבמה - אמנים מוכרים של המילה האמנותית: אולגה אוסטרומובה, איגור קוסטולבסקי, יוליה חלינינה ופאבל טאבקוב. הם קוראים קטעים מהרומן, מלוּוים בפרשנות חיה של התזמורת, שבה כל תו הוא תגובה לשורה השירית. הערב הזה יהיה מעניין לא רק לחובבי הקלאסיקה, אלא גם לאלה המחפשים צורות חדשות של אמנות בימתית. המיזוג של תיאטרון ומוזיקה, משחק שחקנים וביצוע חי יוצר פורמט נדיר באטמוספירה - אינטלקטואלי עשיר, עמוק רגשית ומדויק אמנותית. פסטיבל RNO שוב מוכיח כי הקלאסיקה היא אמנות חיה, נושמת, המסוגלת לדבר בשפת זמננו ולגעת בחוטים העמוקים ביותר של הנשמה.