הבמאי סרגיי ז'נובץ' מלמד את הצופים לקרוא בין השורות באמצעות היצירה המפורסמת של ונדיקט ירופייב. בהפקה שלו הוא מציג את הדמות הראשית של הפואמה כהנוסע היחיד הפיכח ברכבת "מוסקבה-פטושקי". הפואמה של ונדיקט ירופייב "מוסקבה-פטושקי" הוצגה לא אחת, ולצוות הסטודיו לאומניות הבמה במוסקבה יש מה לומר בנושא זה. הבמאי סרגיי ז'נובץ' מאלץ את הקהל להתבונן במהות היצירה. בזכותו רבים יגלו צדדים חבויים של הפואמה המפורסמת הזו, שהיו קודם לכן לא נגישים בגלל תפיסה מילולית של הטקסט שלה. בהתאם לעלילה, וניצ'קה ירופייב נוסע ממוסקבה לפטושקי, שם מחכה לו אהובתו עם ילד. עם זאת, היעד נראה לו כמקום אוטופי. בדרך, הדמות הראשית לא פעם מתקרבת לבקבוק. אך האלכוהול לא משפיע על וניצ'קה. המחשבות המבלבלות שלו אינן שטות של שיכור, אלא מונולוג של אדם מיואש, החווה מצב של "הזיות נפשיות". מצבו הקודר קשור בתחושת חוסר תועלת וניכור מהעולם שסביבו. בהבנת הבמאי, כל העולם סביב וניצ'קה שיכור, בעוד שהוא עצמו שומר על פיכחון. ובהפקה שלו, ז'נובץ' שואף להחיות את המסתורין העדין והחכם של המחבר. ההצגה לקחה גם את הלексיקה של הפואמה הספרותית, המלאה במילים חריפות. הבמאי סבור כי קללות הן חלק מחיינו ותרבותנו, והמילים הפוגעניות יכולות להיות רק כאשר הן באמת משמשות להשפלה של כבודו ודבריו של בן שיח. עוד הצגות תוכלו לראות אצלנו באתר בקטגוריה על תיאטרון.