ההצגה על ספרים של לודמילה גורצ'נקו, שנכתבו על ידה. לודמילה גורצ'נקו אהבה את תיאטרון וכתנגוב ולא פספסה אף בכורה של רימאס טומינאס. ההצגה הזו מוקדשת לאמנית המיוחדת, שהיא גם קרובה מדי ויקרה מדי מכדי לכתוב עליה אודות. הטקסט שנשמע על הבמה נכתב על ידה, והוא לקוח מספריה "מחיאות כפיים" ו"לוסיה, עצור!". זהו סיפור כנה על חיים שבהם היה הכל: שמחות ועצב, ניצחונות וכישלונות, הישגים ואכזבות. רעיון ההצגה נולד בהופעות-דירה במוזיאון של לודמילה גורצ'נקו. האירועים בהצגה מוצגים בגוף ראשון, והמוזיקה והריקוד הפכו לדמויות מלאות בה.