הצגה לפי המחזה של אלברט רמסדל גרני על שני אנשים, שהקרבה שלהם קיימת במכתבים. יקטרינה קלימובה וגושה קוצנקו משחקים סיפור אהבה שנמשך על פני שנים, שבו ההכרזות, השתיקות ופרטי חיי היומיום מתאגדים בהדרגה לפורטרט של מערכת יחסים. בבסיס ההצגה - המחזה של אלברט רמסדל גרני, המבוסס על מכתבים של שני אנשים. הם חיים חיים שונים, הולכים כל אחד בדרכו, אך ממשיכים לספר זה לזה על אירועים, רגשות, תקוות ואכזבות. מערכת היחסים שלהם קיימת במילים, והמכתבים הופכים לעדות המרכזית לקרבה, שנשמרת גם כאשר החיים המשותפים לא התרחשו. על הבמה את הסיפור הזה מבצעים יקטרינה קלימובה וגושה קוצנקו. הדמויות שלהם מכירות מאז הילדות, אך השנים בהדרגה מפרידות ביניהם. היא - בולטת, נלהבת ורגשית, הוא - ממוקד, חכם ומרוסן. ביניהם נשאר קשר שאין אפשרות למדוד במרחק: כל מכתב חדש ממשיך את השיחה שהחלה לפני שנים רבות. מעניין במיוחד איך המחזה מאמצע המאה ה-20 נשמע היום. פעם, מכתב היה דרך מקובלת לשמור על קשר מרחוק, ועכשיו מודל דומה של תקשורת קיים בהודעות וברומנים וירטואליים. הטכנולוגיה משתנה, אך הרצון שיהיה אדם שאפשר לספר לו על החיים בלי קיצורים וחסרים, נשאר אותו דבר.