מונולוג מוזיקלי של מארק טישמן - מראה שבה משתקפים גורלות, מחשבות, זיכרונות ודימויים. המיזוג של שירה, שירים ווידאו יוצר סיפור גלוי ומרגש על עצמנו - אנשים, מרגישים, מחפשים, אוהבים. זו הצגה שעוזרת לראות חיים של אחרים כחיים שלנו. "פנים. אפקט ההיעדר" - זו לא רק הופעה ולא בדיוק הצגה. זה מונולוג רגשי, woven from real stories, confessions, memories and voices of time. מארק טישמן, זמר ושחקן, אסף בהרכב בימתי אחד דימויים של אנשים שגורלותיהם השפיעו וממשיכים להשפיע עלינו: יבטושנקו, מונרו, ווזנסנסקי, גורצ'נקו, צ'פלין, ניקולין, וורהול ואחרים. בהצגה הזו אין גיבורים ותפקידים משניים - כל הסיפורים נשמעים כאילו הם אישיים. המילים, שנאמרות על הבמה, כאילו צומחות מתוך מארק עצמו: הוא לא רק משתף את של אחרים - הוא הופך לכל אחד מהם. כאן אין גבולות רגילים בין האמן לקהל: כל אחד מהנוכחים מרגיש חלק מהמרקם הרגשי האחיד. על הבמה - לא רק טישמן וקולו, אלא גם מוזיקה חיה, שירה, פרויקציות ווידאו. כל זה יוצר אווירה מיוחדת שבה הזמן מתכווץ, דמויות מעידנים שונים נכנסות לדיאלוג, ובין השורות נולדים משמעויות חדשות. זו מדיטציה על זיכרון, על קשרי דורות, על איך אנחנו שומרים בתוכנו פנים של אחרים, אפילו מבלי להיות מודעים לכך. "פנים. אפקט ההיעדר" - הצגה על מה שמעצב אותנו. על אמפתיה, על האפשרות להסתכל לעמקי נפשו של אדם אחר כדי להבין את עצמנו. זו סיפור שבו כל אחד ישמע משהו אישי. ההצגה מעוררת זיכרונות, גורמת לחשוב ובו בזמן ממלאת בחום פנימי. לא רק צופים בה - חיים אותה.