במרכז הערב - הנעורים, הרגש הראשון והרגע שבו העולם פתאום מתמלא בכחול וירוק. לפעמים טקסט ספרותי אחד וכמה קולות מוסיקליים יכולים להחזיר את התחושה של ההתאהבות הראשונה, שקשה להסביר ואי אפשר לשכוח. בתכנית - הסיפור של יורי קאזאקוב "הכחול והירוק", סיפור על נער שמבין פתאום כמה רגיש ורציני הוא הרגש שמשנה את המבט על העולם. הסופר ידע לדבר על דברים פשוטים כך שכל פרט מקבל משקל מיוחד, והאינטונציה נשארת שקטה ואמינה. הבמאית מרינה ברוסניקינה בונה את הפעולה כדיאלוג עדין בין מילים למוזיקה. על הבמה אין תפאורות מפוארות ואפקטים חיצוניים - כל תשומת הלב מרוכזת בטקסט, בהפסקות ובמבט. המילים נשמעות בביצועו של איגור קוסטולבסקי: סגנון הקריאה שלו יוצר תחושה כאילו הדמות משתפת את חוויותיה לא עם הקהל, אלא עם אדם קרוב. החלפת הסיפור עם קטעים מוסיקליים עוזרת לשמוע את ההפסקות בין המשפטים ולהרגיש כיצד המצב הפנימי של הדמות משתנה מקטע לקטע. את המוזיקה לתכנית אסף יורי באשמט יחד עם האנסמבל הקאמרי "סוליסטים ממוסקבה". כאן החשיבות היא לא בווירטואוזיות החיצונית, אלא בדיוק במצב הרוח: מהתרגשות כמעט בלתי נראית ועד ציפייה מתוחה ותחושת עצב רכה, כמעט בהירה. הסולו לפסנתר של קסניה באשמט הופך לקו נפרד, שמגיב למה שקורה וממשיך את מחשבות הדמויות שם, היכן שהמילים כבר נראות מיותרות. הרקמה המוזיקלית אינה מציגה את העלילה באופן מילולי, אלא מוסיפה משמעויות נוספות, ומאפשרת לכל מאזין להרכיב את הסיפור שלו. איפה לצאת במוסקבה, יודע KudaGo.