הצגה עמוקה, דימויית ורגשית על סרגיי יסנין - לא כמונומנט, אלא כאדם חי, משורר ונודד של הנשמה הרוסית. הצופים ימצאו את עצמם בבית הקפה "סטוילו פגאסה" ויחוו יחד עם הדמויות את הדרך של הלירי הגדול דרך מילים, מוזיקה ואווירה של זמנו. משורר, שבו - סערת רגשות ופגיעות הנשמה, קול התקופה וילד פנימי, שלא למד להיות מאושר. ההצגה "יסנין. חזרה" מהתיאטרון למוזיקה, דרמה וקומדיה מנובורלסק - זו לא סיפור ביוגרפי פשוט, אלא ניסיון לגעת במשורר לא בברונזה, אלא בלב חי. הפרויקט מוקדש ל-130 שנה להולדתו של סרגיי יסנין ומזמין את הצופה לשיחה רגשית על אחד הקולות הבולטים והטרגיים של המאה ה-20. ההפקה מתרחשת באווירה של בית הקפה הספרותי "סטוילו פגאסה". שם נשמעות שורות, נולדים מניפסטים, מתרחשות התמודדויות בין משוררים, היכן שמתנהלים ויכוחים בין אימאג'יניסטים לפוטוריסטים, ושם עם השנים מופיעים שירים יותר פגיעים, אך כנים. על הבמה - לא יסנין-אגדה, אלא יסנין-אדם, מחפש, מהסס, סובל. השירה שלו הופכת כאן לקול התקופה, וההצגה עצמה - למרחב זיכרון, שבו מילים לא מתות. מחברי המחזה - אלכסיי ינשין ואיבן מויסייב, הבמאי - אלכסנדר סיסויב. הם מציעים לצופים לא רטרוספקטיבה כרונולוגית, אלא מסע פואטי לתוך התת-מודע: עם מוזיקה, אור, טקסטים ואווירה. הבעה פלסטית, סמלים ויזואליים ודגשים רגשיים שוקעים לעולם הפנימי של המשורר. ההצגה תהיה מעניינת גם לאלה שמכירים את יסנין בעל פה, וגם לאלה שמגלים את השירה שלו לראשונה. היא מתאימה לאוהבי דרמה, מעריצי תיאטרון פואטי ולכל מי שמחפש באמנות רגשות כנים. זו סיפור שלא מספרים - היא נחווית. ואחריה נשארת התחושה שהמשורר באמת חזר, לפחות לערב.